יום חמישי, 31 במאי 2012

פורזץ (forsazt; end paper) או כריכה פנימית או נייר בטנה

חלק שני

הפוסט הקודם עסק בבטנות נייר של יוסי אבועפיה.


'פורזץ' – נייר הבִּטנה המצויר ומודבק לכפולה הפותחת הראשונה (וכמוה גם לאחרונה) של ספר עם כריכה קשה. 'פורזץ' (מגרמנית vorsatz) מובנו: כוונה, מטרה, תכלית. ומכאן, בהשאלה, 'פורזץ' של ספר מְכַוֵון לתוכו של הספר.

מגוון בטנות נייר של ספרים תוצרת חוץ, כולל ספרי ילדים אפשר לראות כאן.

בפוסט הזה אציג בטנות נייר של מאיירים ישראלים נוספים.

אורה אייל, חמש מכשפות הלכו לטייל, מאת רונית חכם, הוצאת איילות  1993

אורה איתן, משגעת פילים, אורי אורלב, כתר, 1988


לנה גוברמן, דודה מרגלית נפלה אל השלולית, נורית זרחי, דביר 2011
המאיירת זכתה בציון לשבח ממוזיאון ישראל 2012 על איוריה לספר זה

בטנת נייר של גלעד סופר לאחלה אח, כתב יונתן יבין, עם עובד 2005

בטנת נייר של גלעד סופר להחתול דלעת, כתב יונתן יבין, עם עובד  2004

רות צרפתי, מה נשקף בחלוני מאת לאה גודברג, ספריית פועלים 1989

שמואל כץ למעשה בשלשה אגוזים מאת לאה גולדברג, ספרית פועלים 2007/2011

פרט מבטנת הנייר של שמואל כץ למעשה בשלשה אגוזים
בתיה קולטון, רוץ בן סוסי, ח"נ ביאליק, דביר 2003

בטנת נייר בספרו של דני קרמן, האם חתולי הוא באמת כזה?, הוצאת אגם 2010

שרגא וייל להבקבוק הכחול ואגדת ירחי השנה מאת מרדכי אמיתי, ספרית פועלים 1951
אמי רובינגר, חתול גדול חתול קטן, כתר 2004

יום שישי, 11 במאי 2012

מנגינה כחולה עם תלתלים

החלום שומר השינה



כריכת הספר, הוצאת עם עובד 2012; הסיפור הומחז


אין מי שלא התנסה בחלום שומר השינה. הכללה זו יכולה להאמר מבלי להסתכן יתר על המידה (ודוגמאות מפריכות נסביר בכך שלא תמיד זוכרים את החלומות. זאת כמובן בדיחה על חשבון הסבריות יתר). 
נניח שצריך לתקן אצלי בבית תיקון רציני ואני צריכה להכין את הבית לקראת בואה של הטכנאית מחר בשמונה בבוקר, לפנות דברים, לכסות דברים אחרים. אבל אתמול בערב הייתי עייפה ורצוצה והבטחתי לעצמי שבבוקר מיד עם השכמתי, כשאהיה רעננה ולא עייפה אעשה זאת. ועכשיו אני חולמת שאני שקועה בשיחה עם טכנאי כלשהו ומבררת אתו בכל מיני פרטים שלחלקם אין כל אחיזה במציאות; או אולי אני אני חולמת שאני גוררת חפצים כבדים מכאן לכאן, אז גם אם החלום לא הכי נינוח הרי "הרווחתי" עוד זמן שינה משום שאני עוסקת בחלום במה שהייתי צריכה לעסוק כשאתעורר. יש שיגידו שמוחי מנסה להעיר אותי, בהתאם למה שהבטחתי לעצמי טרם לכתי לישון אתמול בלילה. הספר מנגינה כְּחֻלָּה עם תלתלים של אלדד כהן (איורים דיויד הול, הוצאת עם עובד 2012) הולך על הגרסה הראשונה, אלא שהחלום אינו ארצי כמו זה המתואר כאן וניתן להבין שמקורו מכך שהמנגינה שמשכיבה את הילד לישון לא הגיעה הפעם. או ליתר דיוק הגיעה לכהרף עין ונעלמה. "זה סיפור על ילד בכיתה אלף. או בית. ואולי בגן. שיום אחד הלך לישון ולא נרדם.. " - כך מתחיל הספר.
מתוך דף הפייסבוק של עם עובד איור של דיויד הול
ובכן, הילד, שאת שמו איננו יודעים, ואת גילו רק בערך, יוצא ממיטתו וביתו בחשכת ליל כדי לחפש אותה. יחד אתו המנגינה מתגלה לנו בהדרגה, כל מפגש מקרב את הילד אל המנגינה ואל מנגינות אחרות יפות לא פחות. הילד שיצא לכאורה ממטתו מוצא עד מהרה את עצמו יושב על נגן רחוב ישן. הנגן נבהל, הילד נבהל אך הילד מסביר שהוא יצא לחפש את המנגינה הכחלה עם התלתלים. נגן הרחוב מנגן בכינורו אך לא את המנגינה המבוקשת.
מתוך דף הפייסבוק של עם עובד איור דיויד הול


אשה עם תוף מרים מצטרפת אל השניים ומציעה לגשת אל ביתהּ של השרה למנגינות נעלמות, שגרה בבית "עם גג עגול, חלון כחול/ שתי צפרים מימין ומשמאל/ פעמון זהב גדול/ודלת יפה בצורת מפתח סול". השרה שתמיד נחלצת לעזרת ילדים בצרה מוחאת כפיים, מניפה ידיים והבית מתמלא מנגינות בשלל צבעים וצורות, ובכל זאת הילד לא מוצא ביניהם את המנגינה שלו. זה נתן לשרה רעיון והיא פתחה את הדלת בקצה המסדרון. היא הובילה את כולם לחוף הים ושם מצא הילד את מנגינתו. כלם כמובן שמחו אתו והילד הרגיש שהוא יכול לעצום עיניים ולישון.

דיויד הול אייר את הספר כך שגווני הכחול-תכול-סגול זורמים בין הדפים כמו זרימת מנגינה, ונוסכים נופך חלומי על הספר. גם בטנת הנייר היא בכחול עמוק יפיפה המקרין על שאר העמודים. הגוון ובני הבנים של הגוון הזה מתאימים גם מן הבחינה שהאירועים "מתרחשים" בלילה, כשכל שקט וכולם ישנים. וכל זה מבלי להזכיר את הדמויות המאכלסות את הספר: זמר הרחוב מעורר חיבה רבה והשרה למנגינות נעלמות מזכירה קצת את אורה נמיר ז"ל.


הסיפור הומחז, עוד לפני שיצא לאור כספר, במסגרת פליי ביי דה בוק שהוא מיזם של סדנאות הבמה:






השרה למנגינות נעלמות - איור של דיויד הול




יום רביעי, 9 במאי 2012

מוריס סנדק הלך לעולמו בגיל 83









מוריס סנדק נולד וגדל בברוקלין, ניו יורק, לזוג מהגרים פולנים יהודים. העבודה הראשונה שלו, ב-1947, הייתה לאייר ספר לימוד בפיסיקה ושמו "פיסיקה גרעינית להמונים". מאז סנדק אייר יותר מ-100 ספרים, וכתב ואייר יותר מ-20. שניים מן האחרונים תורגמו לעברית, ארץ יצורי הפרא (ע"י אוריאל אופק בשנת 1984, 21 שנים לאחר צאתו לאור) והיגלטי פיגלטי פופ, או, חייב להיות לחיים טעם נוסף (ע"י יהודה אטלס בשנת 1997). בעיקר תורגמו ספרים שאותם אייר, בין השאר: ספרי "דבי-דב" מאת אלזה מינריק (1984 תמונות בהמשך) ו-"גלגל על הגג" מאת מיידרט דה-יונג (2001). סנדק זכה בפרסים רבים על עבודתו: פרס קלדקוט (1964), המדליה הבינלאומית ע"ש הנס כריסטיאן אנדרסן (1970), פרס ה"ניו-יורק טיים" על איור (1976), פרס הספר האמריקאי (1982), פרס ע"ש לורה אנגלס וילדר (1983) והמדליה הלאומית לאמנויות (1996).




בשנות השמונים החל גם לעצב תפאורות ותלבושות לאופרה ולתיאטרון.
ארץ יצורי הפרא נחשב לספר ילדים פורץ דרך ומופיע בכל רשימה של ספרי הילדים החשובים, מה שלא חסך ממנו ביקורות עם הופעתו, על כך שהספר מפחיד מדי לילדים צעירים. סנדק העז לגעת בתוקפנות אצל ילדים אך עשה זאת בדרך שאיננה מאיימת על הילד לו מקריאים את הסיפור. היו שכינו אותו פסיכולוג של ספרי תמונות (picture books) והכתירו את הספר בתור הספר הטוב ביותר העוסק בזעם של בנים.
ואכן הספר זכה להצלחה רבה הן אצל המבקרים והן אצל הקוראים ברחבי העולם.
לאחר שפרסום ארץ יצורי הפרא ביסס את מעמדו של סנדק ככוח עולה בספרות ילדים, נקרתה בידו הזדמנות לאייר את ספרו הראשון לילדים של יצחק בשביס זינגר, Zlateh the Goat and Other Stories. סנדק העריך מאוד הזדמנות זו לא רק משום שהקנתה לו בשנת 1967 את Newbery Honor, אלא בעיקר, כפי שסיפר בראיונות, משום שסוף סוף זכה בהערכת הוריו. דברים אלו וכן שלושה סיפורים מאוירים אפשר למצוא כאן.

























איור לספר ילדים של יצחק בשביס זינגר

איור לספר ילדים של יצחק בשביס זינגר

Alligators All Around an Aphabet





יום שני, 7 במאי 2012

מהם ספרי ילדים?

מהם ספרי ילדים? הנה הגדרה הלקוחה מתוך

The Visual Dictunary of Illustrations
By Mark Wigan
AVA Publishing 2009







































ספרי ילדים הם ספרים המיועדים להקרא ע"י אנשים בני למטה מגיל 18. הסוגה כוללת מגוון גדול של עבודות החל מספרים מצויירים, קומיקס, ספרי עיון, קלאסיקות, כתבי עת, ספורי אגדות, עם ומשלים. רבים מספרי הילדים מכילים מוסר השכל. הם מבדרים מבחינה חזותית ומלמדים באמצעות האיורים כמו גם דרך הטקסטים. ספרי ילדים מוצלחים יוצרים עולמות אמינים עם דימויים מקוריים ומרגשים. הם עושים שמוש נועז בצבעים, מכילים רעיונות ברורים, מאפיינים עקביים ועצוב אינטיליגנטי וכל אלו מצטרפים כדי להעסיק ולרתק את הדמיון של הילדה. 

יום שישי, 4 במאי 2012

שירי ערש של לאה גולדברג


הופעתו הראשונה של פזמון ליקינתון הייתה בעתון הילדים, דבר לילדים ב- 1938, שגולדברג הייתה סגנית העורך בו: "איור חינוכי".
















בספריית פועלים (2011) לא לקחו סיכון ואגדו שלושה שירי ערש מוכרים ונפלאים של לאה גולברג בספר קרטון, מדוע הילד צחק בחלום (כך גם נקרא הספר), פזמון ליקינתון, ו- מה עושות האילות. על מלאכת האיור הופקדה כריסטינה קדמון והשילוב של שתי היוצרות הוליד אכן ספרון יפיפה. הנה הצצה אל הספר שיצא לאור במסגרת 100 שנים להולדתה של לאה גולדברג:

 כריכת הספר שיצא בספריית פועלים ב- 2011.
איור של כריסטינה קדמון לבית הראשון של מדוע הילד צחק בחלום: להרגשתי איור זה מתכתב עם איורים בספר הנסיך הקטן. אם מגדילים את התמונה ע"י לחיצה עליה רואים שבעצם זה לא ארגז חול ולא שפת הים ואפילו לא חצר הבית, זה כוכב של הפיל והילד שצף לו בחלל. בהמשך ניתן לראות את הפרשנות החזותית שבחרה לתת עפרה עמית לשיר.
הלבנה שמסתכלת לילה לילה בפרחים אשר הנצו בגינה (פרט מאיור של כ. קדמון)
הבחירה הגאונית של גולדברג במילה "שולבות" - "שולבות את רגליהן הקלות" (לעומת משלבות את רגליהן הקלות שהעה גורם לשיר להתרסק) עוברת גם לאיור של כריסטינה קדמון.
לקראת סוף הפוסט, מופיע איורים נוספים לשיר כולל של עפרה עמית המלווה אותו שיר בספר אחר.




השיר "מה עושות האיילות" בביצוע המקורי של אריק איינשטיין:


מקור: רשות הדואר 2013


יש לגולדברג שירי ערש פחות מוכרים ודוקא ספריית פועלים נתנה להם מקום בספר, אך זה כבר היה לפני למעלה מעשרים שנים כאשר מצב הוצאות הספרים היה שונה. שני שירי ערש  כאלה התפרסמו באוסף שירים של גולדברג מה נשקף בחלוני שלקטה ובחרה ד"ר לאה חובב. האיורים באוסף זה נעשו בידי רות צרפתי (ספריית פועלים 1989). אם מקליקים על מילות השירים אפשר לראות אותם בבירור.

עמירה ישנה. לאה גולדברג. לחצו על השיר להגדלה






ועוד שיר ערש של לאה גולדברג:



הירח הצהוב

הירח הצהוב
לטייל יצא ברחוב,
והבית הלבן
מתלחש עם שחור הגן.

ואצלנו כאן בפנים
הקטנים כבר ישנים
ואפילו הכבשה
מנדנדת עריסה.

ולבן קטן שלי
ראש בהיר עם תלתלים,
כל תלתל נירדם מזמן
במיטה על כר לבן.

וליבי שליו וקל
כי אהבתי כל תלתל,
טוב לחיות ולאהוב,
נומה, ילד, לילה טוב!

הירח הצהוב
לא יודע לאהוב:
אין לו בן ואין לו בת,
אין לו חג ואין שבת.

הוא רואה את הכבשה
מנדנדת עריסה
ורוצה מאד לבכות,
אבל אין לו גם דמעות.

הירח הזקן!
אל תהיה כל כך מסכן.
מישהו יגיד סוף סוף
לכולנו: "בוקר טוב"!








איור של עפרה עמית לשיר מדוע הילד צחק בחלום. הספר יצא בהוצאת דביר בשיתוף עם ספרית פועלים בשנת 2011, כמו הספר שבפתח הפוסט, בשנת ה- 100 להולדתה של גולדברג. ערכה את הספר יעל גובר.
כאשר מדוע הילד צחק בחלום פורסם לראשונה הוא לווה באיור של אריה נבון

איור: אריה נבון. מתוך הספר צריף קטן של לאה גולדברג. עם עובד 1959/2012
עפרה עמית


איור של עפרה עמית לשיר מה עושות האיילות?



















איור של אריה נבון למה עושות האיילות? ספריית פועלים 1949
מריאנה יארמולינסקי. מה עושות האיילות? 2012







בתיה קולטון - פזמון ליקינתון.